Aller au contenu principal

תיאטרון שאטלה


תיאטרון שאטלה


תיאטרון שאטלה (בצרפתית: Théâtre du Châtelet) הוא בית תיאטרון ואופרה, הממוקם בכיכר שאטלה ברובע הראשון של פריז, צרפת.

התיאטרון הוא אחד משני תיאטראות (השני הוא התיאטרון דה לה ויל) שנבנה בצורת טירה, טירה קטנה או מבצר, הוא תוכנן על ידי גבריאל דייוויד לבקשת הברון אוסמן בין השנים 1860 ו-1862. הוא עבר שיפוץ ושינויי שם במהלך השנים. נכון להיום תכולתו מתאימה ל-2,500 איש.

תיאור

התיאטרון הוא אחד משני תאומים לכאורה שנבנו לאורך הרציפים של נהר הסן, זה מול זה על פני כיכר שאטלה הפתוחה. השני הוא התיאטרון דה לה ויל. הארכיטקטורה החיצונית שלהם היא בעצם כניסות פלדיות מתחת לארקדות, אם כי החלק הפנימי שלהן שונה במידה ניכרת.

מקורות

תיאטרון אימפריאל שאטלה נבנה עבור חברת הרכיבה של היפוליט הוסטיין, בשמו הראשון תיאטרון אימפריאל דו סירק. התיאטרון שקדם לו, הסירק אולימפיק בשדרת המקדש, תוכנן להריסה על ידי הברון האוסמן כדי לאפשר את בניית שדרת הנסיך-אוז'ן (לימים שדרות וולטר).

הקרקע נרכשה על ידי עיריית פריז באוקטובר 1859, והבנייה התרחשה בין 1860 ל-1862. מעצבי הפנים כללו את יוג'ין קארירס וארמנד קמבון, והווילון נוצר על ידי צ'ארלס קמבון.

התיאטרון הכיל במקור קיבולת של כ-2,200 איש, אם כי האוסמן טען שהכיל 3,600. הרפרטואר, שנקבע בצו מ-20 בספטמבר 1862, כלל יצירות צבאיות ופיריות במערכה אחת או כמה, כמו גם דרמות וסרטים.

נפילת האימפריה השנייה

התיאטרון נסגר מספטמבר 1870 עד יולי 1871 עקב מלחמת צרפת-פרוסיה.

החל מאפריל 1876, הגרסה הבימתית של "מסביב לעולם בשמונים יום" של ז'ול ורן, בעיבודם של ורן ואדולף ד'אנרי, החלה בהרצה שנמשכה שישים וארבע שנים ו-2,195 הופעות. הכיבוש הנאצי של פריז במאי 1940 סגר את ההפקה הזו לצמיתות.

המאה ה-20

עד המאה ה-20, התיאטרון שימש לאופרטות, מופעי בלט, ולקונצרטים של מוזיקה קלאסית ופופולרית. התיאטרון גם שימש כקולנוע לתקופה קצרה. בכורת הסרט Le Martyre de saint Sébastien של קלוד דביסי הוקרנה בתיאטרון ב-22 במאי 1911. זה במקום הוצג לראשונה הבלטים הרוסים, לפני שהם עברו לתיאטרון השאנז אליזה.

מאז 1979, התיאטרון מופעל על ידי עיריית פריז, ולאחר שעבר שיפוץ, ונפתח מחדש בשנת 1980 תחת השם "התיאטרון מוזיקלי דה פריז". הוא עוצב מחדש מבחינה אקוסטית ובשנת 1989 חזר לשם "תיאטרון שאטלה". שירלי הורן הקליטה את אלבום ההופעה החיה שלה מ-1992 I Love You, Paris בתיאטרון. לתקופה מסוימת שימש התיאטרון בעיקר להופעות אופרה וקונצרטים. התזמורת של פריז והתזמורת הפילהרמונית של רדיו צרפת ניגנו שם.

תחת ניהולו האומנותי של סטפן ליסנר מ-1995 עד 1999, התיאטרון קיבל שיפורים נוספים באקוסטיקה ובקווי הראייה.

המאה ה-21

בשנת 2004, ז'אן-לוק קופלין הפך למנהל אמנותי של התיאטרון. הוא הפחית את הדגש על מופעי ריקוד ומוזיקה קלאסית והציג הפקות רווחיות יותר של מחזות זמר בברודוויי, כולל Kiss Me, Kate, Singin' in the Rain, 42nd Street ו-An American in Paris.

תחת כהונתה של רות מקנזי, מ-2017 עד 2019, התיאטרון נסגר לשיפוץ של בשווי 34.7 מיליון דולר. מטרת השיפוץ העיקרית הייתה חידוש מעגלים חשמליים, בטיחות אש ואבטחה, ה-Grand Salle הוחזר למראהו של 1862 והמבואה הגדולה לסגנון נפוליאון השלישי.

החל מ-2019, טקס כדור הזהב מתקיים מדי שנה במקום.

ב-28 באוגוסט 2020 פורסם שתיאטרון דו שאטלה פיטר את רות מקנזי כמנהלת אמנותית.

בין ספטמבר 2020 לינואר 2022, הפקות רבות בוטלו עקב מגפת הקורונה.

ב-24 בפברואר 2022, 32 רקדנים של הבלט העירוני של קייב נתקעו בפריז עקב הפלישה הרוסית לאוקראינה. עיריית פריז הציעה להם מגורים בתיאטרון דה שאטלה. אן הידלגו, ראש עיריית פריז, הודיעה על כך באחת ההופעות הראשונות של הקבוצה בתיאטרון, ואמרה שהסידור יימשך "כל זמן שיידרש".

קישורים חיצוניים

  • אתר האינטרנט הרשמי של תיאטרון שאטלה (בצרפתית ובאנגלית)
  • תיאטרון שאטלה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)

הערות שוליים


Text submitted to CC-BY-SA license. Source: תיאטרון שאטלה by Wikipedia (Historical)


Langue des articles



Quelques articles à proximité