מלון פלאזה

מלון פלאזה (באנגלית: Plaza Hotel) הוא מלון ובית משותף מפואר השוכן בפינת השדרה החמישית ורחוב סנטרל פארק דרום, במידטאון מנהטן שבניו יורק. במשך כמאה שנים שימש כאחד מבתי המלון המפורסמים והנחשבים בעולם. ב-2004 נרכש המלון על ידי קבוצה בשליטתו של איש העסקים הישראלי יצחק תשובה. חלקו הוסב לבית דירות יוקרתי, וב-2012 הוא נמכר לחברת "סהרה אינדיה פריוואר" ההודית. ב-2018 נמכר כולו לקרן השקעות בבעלות ממשלת קטר.

היסטוריה

הקמת המלון

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19 נבנה בית מלון בסמיכות ל"כיכר (פלאזה) השדרה החמישית", המוכרת מאז 1923 בשם "כיכר הצבא הגדול" (Grand Army Plaza). המלון, שנקרא "פלאזה", לא האריך ימים. בשנת 1902 הוא נרכש על ידי חברת "נכסי הפלאזה". כוונתה של חברת הנדל"ן הייתה להורסו ולבנות במקומו מלון גדול ומפואר יותר, בכתובת היוקרתית בצמוד לסנטרל פארק. לצורך המיזם נשכר האדריכל הנרי ג'. הארדנברג, שהתפרסם בשל תכנון בית הדירות דקוטה, אחד מבנייני הפאר הראשונים באי מנהטן. המלון החדש זכה לשם זהה. הפלאזה תוכנן בסגנון של טירה צרפתית מימי הרנסאנס. המלון, בו 800 חדרים, נפתח לציבור ב-1 באוקטובר 1907. בשל היותו אחד מבתי המלון היוקרתיים ביותר באחת הערים החשובות בעולם, זכה הפלאזה לארח מפורסמים מתחומי חיים שונים.

מלכתחילה, חברת ההפעלה של המלון תכננה אפשרות להרחבתו, ורכשה מגרשים סמוכים. בשנת 1915 רכשה החברה עוד ארבעה מגרשים ברחוב West 58th ואחד בסנטרל פארק דרום. החברה קיבלה פטור מהחלטה שקבעה מגבלות גובה לבניינים חדשים בצד רחוב 58, ובאוגוסט 1919 הגישה תוכניות לבניין נספח בן 19 קומות, לאורך רחוב 58, על פי תוכנית שתוכנן וורן ווטמור. המגרשים האחרונים, ברחובות 15 17 מערב, נרכשו בשנת 1920, לאחר הגשת התוכניות. כדי לממן את הקמת האגף לקחה חברת הפלאזה הלוואות משכנתא בשווי 2.275 מיליון דולר. במסגרת הרחבת המלון הוקמו מסעדות נוספות ואולם אירועים.

בבעלות הילטון וסונאבנד

תאגיד אטלס, בשיתוף פעולה עם המלונאי קונרד הילטון, רכש את המלון תמורת 7.4 מיליון דולר באוקטובר 1943. באותה עת, הפלאזה פעל בתפוסה ממוצעת של כ-61 אחוזים, ואזורים ציבוריים רבים נסגרו בגלל מחסור באספקה, עקב מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן הוציאה הילטון 6 מיליון דולר על שיפוץ המלון. באמצע 1944 שופץ הלובי בשדרה החמישית וקומת הביניים שלו נסגרה. תאורת הגג של ה"פאלם קורט", לאחר שהתקלקלה, הוסרה לצורך התקנת ציוד מיזוג אוויר. מעל החצר הקודמת של המלון נבנתה קומת ביניים, והחדר עצמו הפך לטרקלין. משרד התיווך בפינה הצפונית-מערבית של מפלס הקרקע הוסב לבר שנפתח בינואר 1945.

תאגיד המלונות פלאזה, מפעיל המלון, מוזג לתאגיד מלונות הילטון בשנת 1946. בתחילת שנות החמישים הורשו נשים להיכנס ל"חדר האלון" והבר במהלך הערב והקיץ, אך הם עדיין פעלו כמרחב לגברים בלבד לפני השעה 15:00, בזמן שהבורסות פעלו.

הילטון מכרה את המלון בשנת 1953 לתעשיין א.מ. סונאבנד תמורת 15 מיליון דולר, ושכרה אותו חזרה מיד למשך שנתיים וחצי. סונאבנד הפך לנשיא רשת המסעדות "צ'יילדס", בשנת 1955, וצ'יילדס רכשה את הפלאזה בנובמבר 1955, תמורת 6.2 מיליון דולר. באותה עת הותקן מיזוג אוויר בכל חדר אורחים. "צ'ילדס" הפכה ל"תאגיד המלונות של אמריקה" (HCA) בשנת 1956, והשכירות של הילטון חודשה ללא הגבלת זמן באותה שנה. "תאגיד המלונות של אמריקה" מכר את הפלאזה ללורנס וינה בנובמבר 1958, תמורת 21 מיליון דולר, ושכר אותו חזרה מיד למשך 25 שנה. העסקה כללה קיצור ההסכם של הילטון עד לאפריל 1960, שבמסגרתו נטלה על עצמה את החכירה התפעולית של המלון.

בשנת 1969, הוסרו המגבלות על כניסת נשים לבר, בעקבות מחאות של ארגוני נשים. באותה עת החל "תאגיד המלונות של אמריקה", ששמו שונה ל"סונסטה", שיפוץ מקיף של המלון.

בבעלות חברת מלונות וסטין

בנובמבר 1974 הודיעו חברת מלונות "וסטרן אינטרנשיונל" ("וסטין") על כוונתם לרכוש את מלון פלאזה מ"סונסטה" תמורת 25 מיליון דולר. בעקבות הרכישה של וסטרן אינטרנשיונל, היא שיפצה את החללים הפנימיים, ניקתה את החלק החיצוני ושחזרה רבים מהעיצובים המקוריים, בעלות כוללת של 200 מיליון דולר. ארבע המעליות ההידראוליות, המשרתות את לובי סנטרל פארק דרום, שהיו מהאחרונות מסוגן בעיר, הוחלפו במעליות חשמליות בשנת 1976. וסטין רכשה באותה שנה גם את ציורי הקיר של שין, שלא היו חלק מהמכירה המקורית, תמורת מיליון דולר. בשנה שלאחר מכן נפתח במרתף תיאטרון בעל 204 מושבים בשם "סינמה 3". החדר הפרסי נסגר בשנת 1978 ובמקומו נפתח בוטיק בגדים.

בסוף שנות ה-70 מלון פלאזה שוב החל להרוויח. "וסטרן אינטרנשיונל" שינתה את שמה למלונות "וסטין" בשנת 1981, ושמו של המלון שונה לאחר מכן והפך ל"וסטין פלאזה". וסטין החלה להפסיד כסף בסוף שנות ה-80. בשנת 1987, חברת האם של וסטין, Allegis Corporation, הודיעה על כוונתה למכור את הפלאזה, תוך שהיא מייצרת עניין של לפחות 150 משקיעים.

בבעלות טראמפ

ב-1988 נרכש המלון על ידי דונלד טראמפ בסכום של 390 מיליון דולר. בריאיון לניו יורק טיימס גרס טראמפ כי רכישת המלון במחיר כה גבוה הייתה ממניעים אמוציונליים יותר מאשר כלכליים, והתייחס למלון כאל יצירת מופת. טראמפ מינה למנהלת המלון את אשתו איוונה טראמפ, עד שהתגרשו ב-1990.

לאחר הרכישה הכריז טראמפ על תוכנית שיפוצים רחבה, שכללה שחזור הלובי וכמה מהאלמנטים הפנימיים האחרים. העבודה כללה גם הזהבה של משטחים רבים, החלפת שטיחים וריפוד רהיטים מחדש. טראמפ גם החליט לסגור את המועדון במרתף המלון בשנת 1989. המלון הרוויח סכומים צנועים במשך כשנתיים לאחר הרכישה של טראמפ, בעיקר מהתפוסה המוגברת, תעריפי הסוויטות שהועלו והזמנות אירועים.

טראמפ לווה בהרחבה לרכישת מלון פלאזה, אך הכנסותיו התפעוליות היו כמה מיליוני דולרים מתחת לנקודת האיזון התפעולית. כתוצאה מכך, חובו של מלון פלאזה גדל בסופו של דבר ל-600 מיליון דולר. עד 1991 טראמפ תכנן לפרוע את חובות המלון על ידי מכירת הרוב המכריע של החדרים כדירות מגורים. טראמפ העריך כי ההסבה תחזיר 750 מיליון דולר, כמעט כפול ממחיר הרכישה. טראמפ שקל גם להמיר את המשרדים בגג הבניין לדירות פנטהאוז. תוכנית ההסבה נכשלה מכיוון שהיא לא הייתה רווחית, לאחר ירידת מחירים בשוק הנדל"ן בניו יורק בתחילת שנות ה-90. כאמצעי אחרון, במרץ 1992, פנה טראמפ לנושי הפלאזה, קבוצה של שבעים בנקים בראשות סיטי בנק, שהסכימה לקחת 49% בהבעלות במלון תמורת ויתור על חוב של 250 מיליון דולר והפחתת ריבית. ההסכם הוגש כחלק מהליך פשיטת רגל של טראמפ בנובמבר 1992.

בשנת 1992 צולם במלון חלק מהסרט "שכחו אותי בבית 2" שבו טראמפ הופיע הופעת אורח בת מספר שניות.

במאה ה-21

טראמפ מכר את המלון בשנת 1995 עבור 325 מיליון דולר. הרוכשים היו תאגיד מלונאות והנסיך הסעודי אל-וליד בן טלאל. המלון החליף ידיים פעם נוספת ב-2004, כשנרכש על ידי קבוצת 'אלעד נכסים' בשליטתו של איש העסקים הישראלי יצחק תשובה. תשובה רכש את המלון ב-675 מיליון דולר במטרה להסב את רובו לבית דירות יוקרתי, לפי התוכנית שהגה דונלד טראמפ 15 שנים קודם.

בשל ההסבה פוטרו עובדי המלון. כתוצאה מכך יצא איגוד עובדי בתי המלון בניו יורק בקמפיין במטרה למנוע את תוכניתו של תשובה להמיר את המלון לבית דירות. האיגוד אף שכר משרד יחסי ציבור ישראלי, כדי שזה יגייס את דעת הקהל בישראל נגד התוכנית, במטרה להפעיל על תשובה לחץ מבית. כתוצאה מהלחץ הציבורי נחתם הסכם פשרה בין תשובה לעובדי המלון, שעל פיו העובדים שיפוטרו יזכו לפיצויים כפולים, והעובדים שבכוונתם לחזור לעבוד במלון עם תום השיפוץ יזכו לפיצויים כמתחייב בחוק. בנוסף החל קמפיין ציבורי נגד פגיעה במבנה ההיסטורי, והוסכם שהאולמות ההיסטוריים של המלון ישומרו. תשובה אף הסכים להגדיל את מספר חדרי המלון על חשבון מספר הדירות המתוכנן במקור. הפלאזה נסגר לרגל השיפוצים באפריל 2005, והוחל במבצע שיווק לדירות המגורים במלון. ביוני 2006 רכש הנסיך הסעודי בן-טלאל בחזרה 50% מחדרי המלון שנותרו בו לאחר השיפוץ. תשובה גם הודיע שהוא מתכנן להקים רשת מלונות תחת המותג "פלאזה" ברחבי העולם. המלון הראשון היה אמור לקום בלאס וגאס, בשותפות עם אי די בי חברה לפיתוח ונכסים ובנין מקבוצת "אי.די.בי" של נוחי דנקנר בהשקעה של 7 מיליארד דולר. הקרקע לפרויקט נרכשה תמורת 1.2 מיליארד דולר. אולם הפרויקט כשל ולא יצאה לפועל.

על פי לוח הזמנים המקורי, המלון היה אמור להיפתח לפני יום הולדתו ה-100 שחל ב-1 באוקטובר 2007. אך עקב דחייה בלוח הזמנים של השיפוצים, נדחתה הפתיחה ל-1 במרץ 2008. במתכונתו החדשה כולל הפלאזה 282 חדרי מלון, 181 דירות פאר ומרכז קניות יוקרתי. השיפוצים עלו כ-400 מיליון דולר. את תכנון וניהל השיפוץ והשדרוג של המלון ביצעה בתו של תשובה, האדריכלית גל נאור.

ביולי 2012 נמכרו 75% מהשליטה במבנה לחברה ההודית "סהרה אינדיה פריוואר", בבעלות איש העסקים סוברטה רוי, תמורת 570 מיליון דולר. באוגוסט 2017, לאחר שהחל לרצות עונש מאסר בהודו על הונאה, סוברטה רוי הודיע שהוא מבקש למכור את המלון. ביולי 2018 נמכרו 100% מהשליטה במבנה לקרן ההשקעות "קטר הוספיטליטי", שבבעלות ממשלת קטר תמורת 600 מיליון דולר.

מלון פלאזה בתרבות

מלון פלאזה שימש כתפאורה לסרטים רבים לאורך השנים. המלון אמנם הופיע בקטעים קצרים בסרטי קולנוע קודם ל-1959, אך את הופעת הבכורה שלו עשה בשנה זו, בסרטו של אלפרד היצ'קוק "מזימות בינלאומיות". במהלך השנים הופיע בסרטים רבים, בהם: "מלון פלאזה" (1971) (על פי מחזהו של ניל סיימון שהוצג גם בתיאטרון הישראלי בשם "מלון פלאזה"), "כך היינו" (1973), "אהבה מהביס הראשון" (1979), "ארתור" (1981), "מלך ניו יורק" (1990). חלק נכבד מהסרט "שכחו אותי בבית 2" בשנת 1992 צולם במלון, ובהופעת אורח למספר שניות בקטע קצר בלובי המלון מופיע הבעלים של המלון באותה עת, יזם הנדל"ן דונלד טראמפ. המלון שימש אף כתפאורה דמיונית לעלילה, בסדרת הספרים 'אלויזי' של קיי תומפסון, וגם כתפאורה פיזית לסרטים שנעשו בעקבות סדרת ספרים זו. בספר "פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס", המלון משמש כמגורי החצויים הנלחמים בצבא הטיטאנים.

אישה בשם פאני לוונסטיין התגוררה במלון היוקרתי במשך 35 שנים תמורת מחיר של 500 דולרים בחודש בלבד, לאחר שחתמה על הסכם שכירות עם בעלי המלון בתקופת המיתון של שנות ה-70.

גלריה

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מלון פלאזה (באנגלית)
• גלי וינרב, ‏"הפשרה במלון פלאזה - הפסד כואב ושיעור חשוב לקבלן הישראלי תשובה", באתר גלובס, 17 באפריל 2005
• מיכאל רוכוורגר, תשובה הרוויח 920 מיליון דולר בסיבוב על הפלאזה, באתר TheMarker‏, 30 ביולי 2012
• צח יוקד, "זה היה טירוף - מכרנו דירות חדר ב-6 מיליון דולר; רוכשים קנו פנטהאוז בעשרות מיליונים בשיחת טלפון", באתר TheMarker‏, 21 ביוני 2019

• מלון פלאזה, ברשת החברתית פייסבוק

הערות שוליים