javascript is disabled, enable it otherwise the site will not work properly!

javascript est désactivé, activez-le sinon le site ne fonctionnera pas correctement !

אצטדיון לונדון

אצטדיון לונדון (באנגלית: London Stadium), בעבר נקרא האצטדיון האולימפי (באנגלית: Olympic Stadium), הוא אצטדיון הממוקם בסטרטפורד שברובע ניוהאם בעיר לונדון, בירת הממלכה המאוחדת ומונה 60,000 מקומות.

בזמן אולימפיאדת לונדון בשנת 2012 נערכו באצטדיון טקסי הפתיחה והסיום של האולימפיאדה וכן תחרויות הריצה והאתלטיקה. האצטדיון הכיל 79,990 מקומות ישיבה במהלך המשחקים האולימפיים, ולאחר המשחקים מספר המושבים היה צפוי להיות מופחת, לפי התוכנית המקורית, ל-25,000 מושבים בלבד, אולם בסופו של דבר הוחלט להעביר אותו לקבוצת הכדורגל וסטהאם יונייטד, אשר גברה במכרז על טוטנהאם הוטספר על הזכות להשתמש באצטדיון. מאז עבר האצטדיון מספר שינויים במטרה להתאימו הן למשחקי כדורגל והן לאתלטיקה, ותכולתו הופחתה ל-66,000 מקומות ישיבה למשחקי הכדורגל, מהם 9,000 חייבים להיות ריקים במהלך משחקי הבית של הקבוצה.

תכנון

תוכנית האצטדיון הוצגה ב-7 בנובמבר 2007.

מתכנני האצטדיון השקיעו מאמצים רבים על מנת לתכנן אצטדיון שהוא בר קיימא (היינו, שיהיה לו שימוש גם בתום המשחקים האולימפיים). מאחר שבאזור לונדון רבתי לא היה צורך באצטדיון לאתלטיקה בלבד בהיקף שכזה, תוכנן במקור האצטדיון כמבנה מודולרי שנחשב לאחד האצטדיונים האולימפיים קלי המשקל שנבנו מאז ומעולם. האצטדיון כלל בסיס יצוק מבטון ובו 25,000 מושבים, וחלק עליון מקורה חלקית ובו 55,000 מושבים על שלד מתכתי קל, שנעשה מצינורות גז ממוחזרים. תחילה תוכנן חלקו העליון של האצטדיון לפירוק בתום התחרויות כדי להותיר אצטדיון קטן בגודל המספיק לאוכלוסיית האזור וקבוצות הליגות הנמוכות. צורה מודולרית זו הביאה לכך שחלקו החיצוני של האצטדיון תוכנן לכיסוי במעטפת זמנית של ציור קיר על בד המתאר את אירועי האולימפיאדה - ואף זה תוכנן לפירוק בתום התחרויות. בפועל במקום ציור קיר צבעוני עוטרה חזיתו החיצונית של האצטדיון במעטפת קלה של יריעות לבנות צרות שחלקן פותל ליצירת משולשים מחודדים. בנוסף לקראת האולימפיאדה הותקנו באצטדיון מערכות תאורה אינטראקטיביות שאיפשרו להאיר את האצטדיון במגוון אפקטים של תאורה צבעונית מתחלפת. שלד הצינורות המתכתי בחלק העליון של הדפנות עוצב בצורת משולשים שתמכו בקירוי האצטדיון ובמתקני הזרקורים והעניקו לאצטדיון דימוי של כתר ענק. לטקס פתיחת המשחקים הוקמה פלטפורמה מוגבהת מעל הדשא ומסלולי הריצה שהוסרה לצורך התחרויות עצמן. הלפיד האולימפי הוצב במרכז האצטדיון בטקס הפתיחה אך בהמשך הוצב בפאתי האצטדיון סמוך ליציעים ולא בלט לעין מחוץ לאצטדיון, דבר שעורר תרעומת.

סמוך לאצטדיון הוקם מגדל התצפית ארסלורמיטאל אורביט המשקיף על הכפר האולימפי ועשוי פלדה צבועה בגון אדום ומסלול ספיראלי סגור בעל חזיתות זכוכית המטפס למרפסות התצפית שבמגדל.

מאחר שהאצטדיון נבנה כמבנה מודולרי, ועל מנת להפחית את העלויות, הוחלט שבשטחי האצטדיון לא יהיו חנויות לממכר מזון (מאחר שהמטבחים מגדילים את דרישות בטיחות האש באצטדיון). המתכננים החליטו להקים בסמוך לאצטדיון "אזור מעריצים" (fan zones) בו מכרו מזון ומשקאות, בדומה לאזורים שפעלו במסגרת גביע העולם בכדורגל בגרמניה בשנת 2006.

מחקר שבדק את נושא הצורך בכיסוי האצטדיון בתקרה קבע שלא ניתן לקיים את התחרויות בלא גג בכלל (בשל משטר הרוחות בסביבה אשר ישפיע על התחרויות), אולם די היה בקירוי המכסה כשני שלישים ממושבי האצטדיון (שכן אז השפעת הרוח על התחרויות פוחתת ל-5% בלבד).

אף על פי שהתוכנית המקורית הייתה לפרק את רוב יציעי האצטדיון ולהפוך אותו לאצטדיון שכונתי המתאים לליגות המשנה בכדורגל האנגלי, הוחלט בפועל להעבירו לאחת מקבוצות הכדורגל של לונדון המשחקות בפרמייר ליג וזאת לאחר תהליך ארוך יותר בו התמודדו על השימוש גם קבוצות של ענפי ספורט אחרים. המתחרות עליו היו קבוצת וסטהאם יונייטד, שתכננה לשמר אותו במבנהו הנוכחי כאצטדיון אתלטיקה וכדורגל, וקבוצת טוטנהאם הוטספר שגיבשה תוכנית נרחבת להקמת קומפלקס ספורט ובידור שעיקרה הייתה גם הריסת האצטדיון האולימפי ובנייה מחדש של יציעי האצטדיון סמוך למשטח הדשא כך שיבוטלו מסלולי הריצה המקיפים אותו. ב-פברואר 2011 פורסמה ההחלטה שהאצטדיון האולימפי יהפוך לאצטדיון הכדורגל הביתי החדש של קבוצת ווסטהאם ולאחר המשחקים האולימפיים תוכנן לבנות מחדש את חלקו העליון של האצטדיון ולקבוע את מספר המקומות בו ל-60,000 כשמסלולי הריצה ישומרו. בעקבות ביקורת על הליך הבחירה הוחלט להקפיא את ההחלטה לגביו עד לאחר סיום האולימפיאדה ואף נבחנה האפשרות להותיר אותו במבנה הנוכחי בשנים הקרובות.

בסופו של דבר גובשה לאצטדיון תוכנית שדרוג מקיפה שתהפוך אותו ממבנה זמני לקבוע, תוך שמירה על רוב המאפיינים העיצוביים המקוריים. בין פרטי התוכנית: הקטנת מספר המקומות ל-54,000 במשחקי כדורגל, הגדלת שטח קירוי הגג הקל של האצטדיון עד לקו הדשא. הרכבת יציעים מתניידים בחלקו התחתון של האצטדיון אותם ניתן לקרב לקו הדשא במשחקי כדורגל ולהרחיק בעת תחרויות אתלטיקה וריצה. בניית מעטפת חיצונית חדשה, הכוללת גם שינויים מבניים ברחבות החיצוניות סביב האצטדיון ובניית מערכות מגוונות תחת ליציעים שנעדרו מהאצטדיון הזמני כמו תאי שירותים, חנויות ממכר מזון, חדרי אח"מים מעוצבים ועוד. עלות השדרוגים הגיעה לעלות של 272 מיליון ליש"ט.

האצטדיון מארח מדי שנה את תחרות האתלטיקה הפתוחה של לונדון (לונדון גרנד פרי) הנכללת במסגרת תחרויות ליגת היהלום שבעבר אירחה העיר (ב-2010 וב-2011) באצטדיון האתלטיקה הקטן באזור קריסטל פאלאס המכיל 16,000 מקומות בלבד. בשנים שבהן האצטדיון לא היה זמין בשל העבודות לשיפוצו, התקיימו תחרויות האתלטיקה של גביע היהלום באצטדיונים אחרים בבריטניה.

ב-2015 אירח האצטדיון חלק ממשחקי גביע העולם ברוגבי שאירחה אנגליה באותה שנה.

קבוצת הפרמיירליג ווסטהאם יונייטד הבטיחה לעצמה את הזכות להשתמש באצטדיון האולימפי של לונדון. הקבוצה עברה באוגוסט 2016 לאצטדיון, ותשחק בו לפחות 99 שנים. במטרה לקרב את היציעים לכר הדשא, ערך המועדון באצטדיון שיפוץ שבסופו ירדה תכולת האצטדיון מ-60,000 צופים ל-54,000.

ב-2017 האצטדיון אירח את אליפות העולם באתלטיקה ה-16.

מיקום האצטדיון

האצטדיון נבנה על אזור תעשייתי שבין הנהר לי לבין אולד פורד לוק. למעשה האצטדיון נמצא על אי וגשרים יקשרו בינו לבין יתר שטחי הפארק האולימפי.

בניית האצטדיון

ב-13 באוקטובר 2006 נבחרה החברה הקבלנית להקמת האצטדיון ולתכנונו. האצטדיון הושלם בקיץ 2011 אך השקתו הרשמית נדחתה עד ל-5 במאי 2012 במסגרת הרצת הפארק האולימפי בשרשרת אירועי ספורט (כמו תחרות האתלטיקה הפתוחה של לונדון - גרנד פרי לונדון) ובידור.

ביקורות

תוכנית האצטדיון זכתה לביקורות חיוביות מחד (בשל היותן "בנות קיימא" -"sustainable development") ושליליות מאידך, בעיקר בהשוואה למבנה "קן הציפורים" שנבנה עבור אולימפיאדת בייג'ינג, ולאור העובדה שבסיום התחרויות החשש היה כי לא יישאר מבנה כזכר לתחרויות בלונדון, בהשוואה למבנה המרשים שנשאר בבייג'ינג, וזאת על אף העלויות הגבוהות שבהקמת המבנה. אולם התוכנית להפוך את אצטדיון האתלטיקה האולימפי לאצטדיון הבית של קבוצת הכדורגל ווסטהאם מלונדון, שהתחייבה על שימור המבנה כאצטדיון אתלטיקה וכדורגל, הביאה לשימור מבנה האצטדיון ואף שדרוגו מבחינה מבנית.

לאוהדי ווסטהאם אף היו ביקורות על זוויות הצפייה הלא נוחות שהיו באצטדיון בשל שמירה על היציעים בתצורה סגלגלה בשל מסלולי האתלטיקה מה שיצר אילוץ לשיפוץ נוסף לבניית יציעים ישרים מאחורי השערים שניתן לפרק בעת קיום תחרויות אתלטיקה חשובות אבל מדובר בפרויקט מורכב יחסית שלא נועד לביצוע בתדירויות גבוהות. כמו כן עלו ביקורות על האזורים ביציעים שטרם אושרו לישיבה (כשיאושרו יהפוך לאצטדיון השני בגודלו בלונדון לאחר אצטדיון ומבלי הלאומי ובעל הקיבולת הגבוהה ביותר מבין אצטדיוני הקבוצות הלונדוניות), והגירעון שיוצר האצטדיון בשל עלויות השיפוץ והתחזוקה.