אל באב (בערבית: الْبَاب) היא עיר, דה יורה שייכת מבחינה מנהלתית למחוז חלב בסוריה. נכון לדצמבר 2016 העיר נמצאת בשליטת המיליציות הפרו-טורקיות, כחלק מכיבוש צפון סוריה על ידי טורקיה. אל-באב נמצאת 40 ק"מ צפונית מזרחית לחלב, 30 ק"מ דרומית לגבול עם טורקיה. שטחה הוא 30 קילומטרים רבועים (12 מילים רבועים). אל-באב נמצאת ברמה בגובה 471 מטר מעל לפני הים.

על פי נתוני הלשכה המרכזית הסורית לסטטיסטיקה, אוכלוסייתה מנתה 63,069 בשנת 2004. האוכלוסייה עלתה לכ-100,000 תושבים במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. לפני מלחמת האזרחים בסוריה, תושבי אל-באב היו מורכבים מרוב ערבי סוני עם מיעוט כורדי מחוץ למרכז העיר.

שם

אל באב בערבית פירושו "הדלת". על פי הגאוגרף וההיסטוריון הערבי יאקות אל-חמאווי בשנת 1226, השם הוא קיצור של באב ביזאה (השער לביזעה). ביז'אה (גם בוז'אה ובזעה) היא עיירה הממוקמת כ-10 קילומטרים ממזרח לאל-באב.

היסטוריה

בתקופת האימפריה הרומית, אל-באב הייתה עיר-מדינה של המחוז הרומי בסוריה, המכונה בטנאי. חורבות היישוב ההוא מונחות על גדות וואדי 1 קילמטר צפונית לעיר אל באב המודרנית. אין לבלבל בין עיר המדינה רומן בטנאי שהיא אל באב לבין העיירה הרומית בטנאי שהיא סורוק המודרנית הנמצאת כ-70 קילומטרים מצפון מזרח לאל באב, מעבר לגבול, בשטחה של טורקיה.

אל באב נכבשה על ידי הצבא הערבי של חליפות ראשידון בפיקודו של הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב במאה השביעית. העיר קבלה את שמה שפירושו "השער", בתקופת השלטון האיסלאמי כיוון ששימש "השער" בין חלב לעיירה הסמוכה בוז'אה. קברו ומקדשו של אקיל בן אבי טאליב (אחיו של עלי) נמצא באל-באב.

עד לשלטונם של האיובידים במאה ה-13, אוכלסה העיר בעיקר במוסלמים שיעים מזרע האיסמעילי.

על פי ההיסטוריון והגאוגרף יאקות אל-חמאווי בשנת 1226, אל באב הייתה עיירה קטנה במחוז חלב. בעיירה היו שווקים מלאים במוצרי כותנה בשם קירבאס שיוצאו לדמשק ומצרים. ההיסטוריון מהמאה הארבע עשרה, אבו אל-פידאא, כותב כי אל באב הייתה עיירה קטנה עם שוק, בית מרחץ, גנים נעימים ומסגד (המסגד הגדול של אל-באב).

ההון והרכוש של אל באב התחלק עם זה של חלב לאחר שהעיר נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1516, שתי הערים היוו חלק מאיילט חלב (מחוז, יחידה שלטונית באימפריה העות'מאנית עד 1866 ומאוחר יותר היו חלק מהוילאייט של חלב עד ינואר 1919, אז נכבש המחוז, על ידי חיילים צרפתים ששייכו את אל באב למחוז חלב במסגרת המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון.

מלחמת האזרחים בסוריה

עד אפריל 2012, העיר אל-באב כמעט שלא נפגעה ממלחמת האזרחים בסוריה. מאמצע מאי לאמצע יולי 2012 התמקמו בתוך העיר כ-15 קבוצות מורדים במטרה לכבוש את העיר. המערכה לכיבוש אל באב כללה סדרה של פשיטות ותקיפות על משרדי הממשלה בעיר במהלך חודשיים. ב-18 ביולי הסתיימה המערכה כאשר המורדים תפסו סופית את מעוז הממשלה שהיה בתחומי העיר. לטענת פעילי האופוזיציה, חיל מצב של הצבא נותר מחוץ לאל באב והפגיז את עמדות המורדים. ב-29 ביולי כוחות המורדים הדפו את היחידות של חיל המצב הזה בקצה הדרומי של העיר. עם תפיסת העיר אל באב, צברו המורדים בצפון חלב תאוצה ניכרת. לכידת העיר העניקה לחמושים שליטה מלאה באזורים שמצפון מזרח לחלב. עם זאת, בקיץ 2013 נכחה המדינה האסלאמית בעיר ובאמצע נובמבר 2013, ארגון הטרור שלט באופן מלא באל באב.

לאחר לכידת הכוחות הסוריים הדמוקרטיים את מנביג' באוגוסט 2016, דווח כי אל באב הוא המטרה הבאה של מסע הכוחות הסוריים הדמוקרטיים (SDF). בדצמבר 2016 נקלעה אל באב למתקפה של מורדים סורים בגיבוי טורקיה. התקפות אוויריות של טורקיה ב-21 בדצמבר השמידו 67 יעדים של המדינה האסלאמית; על פי הדיווחים נהרגו 59 חיילים טורקים ומעל 200 מורדים. אל באב הייתה עיירה חשובה מבחינה אסטרטגית עבור טורקיה מכיוון שהיא לא רצתה ששני אזורי ה-SDF יתחברו. ב-9 בפברואר 2017, בתקיפה אווירית רוסית נהרגו שלושה חיילים טורקים בטעות. ב-23 בפברואר 2017, אל באב נכבשה על ידי מורדים הנתמכים על ידי טורקים, והפכה לחלק מאזור הכיבוש הטורקי בצפון סוריה על אדמת סוריה.

ב-15 ביולי 2020 ביצעו מטוסים לא ידועים, החשודים כי הם רוסים, תקיפות אוויריות על העיר אל-באב. בתקיפה נהרס מתחם דירות, אזרח אחד נהרג ולפחות 10 נוספים נפצעו. זו הייתה התקיפה האווירית הראשונה על העיר מאז שנכבשה מידי דאעש.

אוכלוסייה

תושבי העיר עובדים במסחר, בתעשייה ובחקלאות. העיר אל באב מייצאת את כל סוגי הגבינות והחלב לשאר הערים הסוריות. בני העיר מפורסמים בזכות מומחיותם במלאכת הנפחות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסורית (CBS), מנתה העיר בשנת 2004 סך הכל 63,069 תושבים. האוכלוסייה זינקה לכמאה אלף נפש במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. לפני מלחמת האזרחים בסוריה אוכלוסיית אל באב הייתה מורכבת מערבים סונים וכורדים, ובכך הייתה הרבה יותר הומוגנית מבחינה אתנית מהעיר השכנה מנביג' שמצפון מזרח לאל באב.

נכון לשנת 2008 אוכלוסיית העיר מנתה 300,889 תושבים.

כלכלה

כלכלת העיר מתבססת על חקלאות וגידול בעלי חיים. אלה הם העיסוקים העיקריים ומקורות ההכנסה של האוכלוסייה, בנוסף להם ישנם כמה בעלי מקצועות חופשיים ומשרות ציבוריות ממשלתיות. החקלאות נפוצה באופן נרחב במישור שמסביב לעיר אל באב, בהם החקלאות מתבססת על חקלאות בעל ופלחה (גידולים המושקים על ידי הגשם). שטחי הגידול סביב העיר מגיעים לשטח של 18,300 דונם של גידולי בעל. הגידולים החשובים ביותר הם חיטה, שעורה וקטניות, בעוד חקלאות השלחין המבוססת על השקיה ממי בארות משתרעת על שטח של 1,915 דונם בלבד. גידולי השלחין החשובים ביותר הם רימונים, פיסטוקים וזיתים ומעט ירקות. העיר מפורסמת גם בגבינות ובמוצרי בחלב שלה, בנוסף למספר תעשיות אחרות. העיר ניזונה מרשת מים השואבת את מימיה מנהר הפרת הזורם ב-50 קילומטרים ממזרח לעיר וממאגר מים ממערב לעיר.

השירותים הציבוריים הזמינים, כוללים: מרפאת בריאות הציבור, בתי ספר תיכוניים וכלליים, מוסדות צרכנות, משרדי ממשלה ותחנה מטאורולוגית. העיר מחוברת לעיר חלב בדרך סלולה (אספלט), ויש תחבורה ציבורית סדירה בין חלב לאל באב. אל באב מהווה את המרכז העיקרי של הקהילה הכפרית בסביבה במיוחד של תושבי העיירה השכנה תדף הנמצאת במרחק של כ-2 קילומטרים מדרום מזרח לעיר, המגיעים אליה בענייניהם העסקיים והמסחריים.

ביטחון

בפברואר 2017 הוצב באל באב כוח משטרה שהתאמן בטורקיה של 2,000 איש.

מאז שפלשו הכוחות הצבאיים הטורקים לצפון סוריה באוקטובר 2019 גברה האלימות באל באב, כולל התפוצצויות של מספר רכבי תופת.

חינוך

בשנת 2019 הוכרז כי אוניברסיטת גזיאנטפ הטורקית פותחת פקולטה לכלכלה ומדעים אדמיניסטרטיביים באל באב.

גאוגרפיה

מיקום

העיר שוכנת 38 קילומטרים צפונית מזרחית מהעיר חלב. היא שוכנת בתחתית המדרון המזרחי של ההר בשם ג'בל אלשייך אקיל שגובהו 534 מ'. בצפון, במזרח ובדרום משתרעות אדמות מישוריות המשתרעות לכיוון דרום, הכוללות את "עמק הזהב" ממזרח לעיר המשתרע מכיוון צפון לדרום לעבר אגם סלאלח אל-ג'אבול. לאורכו נמצאים 157 כפרים, 52 חוות ושלושה מחוזות: תדף, דיר האפר ואל-ראי. כ-50 ק"מ ממזרח לאל-באב זורם נהר הפרת מצפון לדרום.

העיר אל באב מחולקת ל-5 אזורים עיקריים.

העיר העתיקה

כוללת שלוש שכונות ובנוסף היא מכילה גם את המסגד הגדול (מסגד אומיה), השוק המקורה, בנוסף לקולנוע הישן ובית המרחץ הפופולרי.

האזור הצפוני

כולל 4 שכונות ואת תחנת המטרו בכיכר השוק.

האזור המערבי

כולל 2 שכונות, את בית החולים הציבורי ואזור תעשייה.

האזור המערבי

כולל שכונה אחת ואת שוק הירקות והפירות הגדול.

האזור הדרומי

כולל 4 שכונות, את האצטדיון העירוני, חטיבת הביניים לבנים, שרייה, בית הספר הגבוה לאמנות לבנות ועוד.

אקלים

באל באב אקלים צחיח למחצה עם השפעות של אקלים יבשתי במהלך החורף. הקיץ יבש וחם וחורף קריר ומושלג מדי פעם. הטמפרטורה הגבוהה הממוצעת בינואר היא C° 8.3. הטמפרטורה הגבוהה הממוצעת בחודש יולי היא C° 36.2. השלג יורד בדרך כלל בדצמבר או בינואר.

הטבלה המובאת למטה מבטאת את הטמפרטורות והמשקעים הממוצעים לתקופה שבין השנים 1961 ועד שנת 1999.

ראו גם

• חלב
• מלחמת האזרחים בסוריה
• תדף

קישורים חיצוניים

• המערכה על אל-באב, שחרור העיר מידי דעא"ש, סרטון באתר יוטיוב
• קטעי עיתונות בוואלה NEWS אודות מלחמת האזרחים באל-באב
• אודות AL-BAB באתר TRTWORLD באנגלית
• מחלקת המדינה האמריקאית בעקבות פיגוע טרור באל-באב באנגלית

הערות שוליים

עמדיה (באנגלית: Amedi או Amadiya; בכורדית: ئامێدی; בערבית: العمادية; בסורית: ܥܡܝܕܝܐ, Amədya) היא עיירה במחוז דהוכ שבחבל כורדיסטן העיראקית האוטונומי. היא בנויה על הר שולחן בעמק הנהר הזב הגדול. העיירה נמצאת 10 קילומטרים מהגבול הטורקי בגובה 1400 מטרים מעל גובה פני הים. עמדיה ידועה בכמות הנשרים הגדולה המקננים במצוקי הר השולחן.

אטימולוגיה

על פי אבן אל-את'יר, השם עמדיה הוא על שמו של עימאד אל-דין זנגי שבנה במקום מבצר בשנת 1142. תיאוריה נוספת היא שהשם נקרא על שמו של עמאד א-דוולה , מייסד פרובינציית פארס האירנית אך תיאוריה זו פחות סבירה.

לדברי פרופסור ג'פרי שוכמן, עימאד אל-דאולה הוא ממוצא חורי (קוקז) או מממלכת אררט שבצפון מסופוטמיה/טורקיה.

היסטוריה

מתקופת הברונזה הקדומה ועד שנכבשה ונשלטתה על ידי הממלכה החורית מיתני במאה ה-16 לפני הספירה, אזור עמדיה היה חלק ממלכת כורדה והוא היה מיושב כולו על ידי אוכלוסייה תת שמית עמים מהקווקז שחיו בצפון מסופוטמיה (ארם נהריים). בתקופת שלטון האימפריה המיטאנית תושבי אזור זה היו ידועים בשם צוברים.

לאחר נפילת האימפריה המיטאנית, העיר עמדיה נכבשה על ידי אשורנאסירפאל הראשון מאשור במאה ה-11 לפני הספירה שנלחם בבני נאירי וברזני. לאחר נפילת האימפריה האשורית, עבר אזור עמדיה לשליטתה של ממלכת מדי. כשההיסטוריון והסופר היווני מחניכי סוקרטס קסנופון עבר באזור במאה הרביעית לפני הספירה, הוא התייחס לתושביו כאל בני ממלכת מדי. מאוחר יותר אזור עמדיה שולב באימפריה האחמנית תחת השם מדיה מגנה. תחת שלטון האימפריה הפרתית, אזור עמדיה היה חלק ממחוז ברצ'ן (ברזן). בסופו של דבר היא הפכה לחלק בלתי נפרד מהאימפריה הסאסאנית במחוז אדיאבנה עד שנכבשה על ידי המוסלמים בשנת 640, לאחר שהביסו את הכורדים בתיכרית, מוסול וסחרזור.

תחת הכיבוש המוסלמי, במשך כמה מאות שנים, לאחר גירוש הח'ליפים מבגדד במאה ה-7, שלט בעמדיה פאשא ממשפחת עבאס המלכותית, שנחשבה לאחת המשפחות העשירות באזור.

עמדיה הייתה מקום הולדתו של משיח השקר, דוד אלרואי (פעל בסביבות 1160). בשנת 1163, על פי "עמק הבכא" של ההיסטוריון והרופא יוסף הכהן הרופא, מנתה האוכלוסייה היהודית כאלף משפחות וסחרה בעפצים להכנת דיו סת"ם. אלרואי הוביל מרד כנגד מושל העיירה אך ככל הנראה הובס ונהרג תוך כדי המרידה. ההיסטוריון היהודי הספרדי ר' שלמה אבן וירגה (1450–1525) הציג את הקהילה היהודית של עמדיה בתקופתו של אלרוי כעשירה, מסופקת ושביעת רצון.

עמדיה היה מקום מושבה של אמירות באדינאן האוטונומית למחצה, שנמשכה בין 1376 ל-1843. בעמדיה ישנן חורבות של בית הספר קובהאן שנוסד במהלך שלטונו של הסולטן חוסיין וואלי מבאדינאן (1534–1576) לספירה ללימוד מדעי האסלאם. בעיירה יש גם חורבות של בית כנסת וקבר המיוחס לנביא יחזקאל וכנסייה. באזור שמסביב לעיירה ישנן עוד שתי כנסיות הנחשבות החשובות ביותר בצפון עיראק. אחד מהסמלים של העיירה הוא המסגד הגדול של עמדיה . המינרט שלו מתנשא לגובה של 33 מטרים. המסגד הוקם לראשונה במאה ה-12 והוא העתיק והגדול באזור.

בשנת 1760, הדומיניקני לאופולדו סולדיני ועמיתו מאוריציו גרזוני ייסדו בעמדיה את המיסיון של כורדיסטן. גרזוני חי בעיירה ארבע עשרה שנים וחיבר מילון איטלקי-כורדי ודקדוק של 4,600 מילים. המילון מהווה יצירת מפתח משום שהוא מייצג את המחקר הראשון של הדקדוק והשפה הכורדית; מסיבה זו, גרזוני מכונה לעיתים קרובות "אבי הכורדולוגיה".

בשנת 1907 מנתה אוכלוסיית העיירה 6,000 תושבים, מתוכם 2,500 כורדים, 1,900 יהודים ו-1,600 קתולים אשורים. בכל האזור חיים כ־11,000 תושבים.

בין השנים 1989–1991 צבא עיראק ניסה לכבוש את עמדיה ולהרוס אותה. העיירה ניצלה כתוצאה ממלחמת המפרץ והקמת האזור האוטונומי הכורדי.

אקלים

בעמדיה האקלים הוא אקלים ים תיכוני (סיווג אקלים Köppen  :Csa) עם קיץ חם וחורף קריר ורטוב. בהיותה העיירה הצפונית ביותר בעיראק, היא גם העיירה עם האקלים המתונה ביותר במדינה. שלג יורד מדי פעם בחורף.

ראו גם

• אשורים
• כורדיסטן העיראקית

קישורים חיצוניים

• First Impressions Amedi IRAQ (Kurdistan) 🇮🇶, סרטון בערוץ "World Nomac", באתר יוטיוב (אורך: 21:23)
• עמדיה, באתר the kurdish project
• עמדיה, הנופים והתרבות שלה

הערות שוליים