נמל התעופה מינכן רים

נמל התעופה מינכן רים (בגרמנית: Flughafen München-Riem) היה נמל התעופה הבינלאומי של מינכן, גרמניה. נסגר ב-16 במאי 1992 וכל הפעילות האווירית בו הועברה לנמל התעופה מינכן פרנץ יוזף שטראוס, שנפתח למחרת.

נמל התעופה היה ממוקם ברובע טרודרינג-רים במזרחה של מינכן, ושטחו כיום מאכלס את רובע התערוכות החדש של מינכן.

היסטוריה

בנייתו של נמל התעופה החלה בשנת 1936 והוא נפתח ב-25 באוקטובר 1939. עם פתיחתו היה בין נמלי התעופה החדשניים ביותר בעולם באותה עת, והחליף את שדה התעופה אוברוויזנפלד (כיום בשטח הפארק האולימפי של מינכן). במהלך חודשיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה שימש נמל התעופה כבסיסה של ה-JV 44, טייסת הקרב המובחרת של הלופטוואפה בפיקודו של אדולף גאלאנד.

לאחר המלחמה, מינכן רים היה נמל התעופה הראשון בגרמניה שהוחזר לפעילות אזרחית, עם נחיתתו של מטוס דקוטה DC-3 של חברת התעופה פאן אמריקן וורלד איירווייז ב־6 באפריל 1948.

ב-6 בפברואר 1958 התרסק בנמל התעופה מטוס איירספיד אמבסדור בעת ניסיון המראה, במה שנודע כאסון האווירי של מינכן. האסון גבה את חייהם של 23 אנשים, ביניהם 8 שחקני מועדון מנצ'סטר יונייטד בכדורגל, שעשו את דרכם חזרה לבריטניה ממשחק גביע בבלגרד.

שנתיים מאוחר יותר, ב-17 בדצמבר 1960 אירעה התרסקות נוספת בנמל התעופה, הפעם של מטוס קונוואיר C-131 של חיל האוויר האמריקאי, שהתרסק זמן קצר לאחר המראתו. באסון זה נהרגו כל 20 הנוסעים ואנשי הצוות על המטוס, וכ-32 אנשים נוספים על הקרקע.

בשנת 1962 תנועת הנוסעים השנתית בנמל התעופה חצתה את רף מיליון הנוסעים. שנה מאוחר יותר מונתה ועדה שתפקידה היה לחפש מיקום חלופי לנמל התעופה, מכיוון שהרחבתו של הנמל הקיים הייתה בעייתית עקב הצורך להפקיע ולהרוס חלקים מיישובי הסביבה. בנוסף, שתי התאונות האוויריות שאירעו מספר שנים קודם לכן, תרמו להחלטה לסגור את שדה התעופה בבוא היום, ולבנות אחד חדש תחתיו במרחק רב יותר מהעיר.

ב־10 בפברואר 1970 אירע פיגוע נגד נוסעי טיסה 435 של אל על, בהם השחקנים חנה מרון ואסי דיין, אשר היו בדרכם לאוטובוס שיוביל אותם לכבש המטוס שתוכנן להמשיך את מסלולו ללונדון, לאחר העצירה במינכן. המחבלים, ממוצא פלסטיני, ירו בנשק אוטומטי והשליכו שלושה רימוני יד לעבר האוטובוס, מהם נהרג נוסע אחד, אריה קצנשטיין מחיפה, אשר זינק לעבר אחד הרימונים שהושלכו ומנע בגופו מנוסעים אחרים להיפגע, ונפצעו 23 נוסעים נוספים, בהם השחקנית חנה מרון, אשר איבדה את רגלה באירוע זה.

בשנים שלאחר מכן הוארך מסלול הנחיתה בנמל כדי להתאים לסטנדרטים חדשים, נבנה אולם מקבלי פנים חדש, ונבנו האנגרים חדשים לטיפול במטוסים. בשנת 1971 תנועת הנוסעים בנמל התעופה כבר חצתה את רף 4 המיליון.

עד שנת 1991 תנועת הנוסעים השנתית בנמל גדלה ל-12 מיליון נוסעים, כמות הגבוהה משמעותית מכמות הנוסעים שהנמל תוכנן לשרת. כדי להתמודד עם הגידול הוקמו ברבות השנים מבני שירות רבים נוספים ואף אולם ייעודי לטיסות שכר, אך יעילות הפעלת הנמל ירדה באופן בלתי נמנע, עקב העדר האפשרות להרחיבו במיקומו המקורי.

בלילה שבין ה-16 וה-17 במאי 1992 סגר נמל התעופה את שעריו, וכל פעילותו, יחד עם הסימול הבינלאומי שלו, הועברה לנמל התעופה החדש שנבנה ליד העיר פרייזינג בבוואריה, כ-29 קילומטרים צפונית-מזרחית למינכן.

לאחר הסגירה

בשנים הראשונות שלאחר הסגירה שימש שטח נמל התעופה להופעות ופסטיבלים גדולים. הוא צבר פופולריות בינלאומית כמקום אירוח מועדף להופעות בסגנונות טכנו, מוזיקה אלטרנטיבית ומוזיקת רוק. ב-1 במרץ 1994 ערכה להקת נירוואנה הופעה בשטח נמל התעופה במסגרת סיבוב הופעות ברחבי אירופה, ההופעה הפכה בדיעבד לאחרונה בתולדות הלהקה עקב מותו של הסולן קורט קוביין מספר שבועות לאחר מכן.

בשנת 1996 החלה ההקמה של רובע חדש עבור תערוכות וירידים בשטח נמל התעופה, אשר קיבל את השם Messestadt Riem. מכל בנייני הנמל נותרו כיום רק מגדל הפיקוח ובניין בית הנתיבות הראשי אשר שובץ בתוך מתחם מבני משרדים חדש. שני המבנים הוכרזו כמבנים לשימור. כיום משמש הרובע כרובע התערוכות החדש של מינכן, אשר מארח תערוכות בינלאומיות. בנוסף הוקמו במתחם בתי מלון, בנייני מגורים, פארק ציבורי עם אגם, מרכז קניות, ואף משרדים של חברות היי-טק. קו U2 של הרכבת התחתית של מינכן משרת כיום את הרובע.

קישורים חיצוניים

• ההיסטוריה של נמל התעופה מינכן רים (בגרמנית)

הערות שוליים