קרנבל נוטינג היל

קרנבל נוטינג היל הוא אירוע שנתי שנמשך יומיים, ומתרחש מדי חודש אוגוסט החל משנת 1966 ברחובות שכונת נוטינג היל, וכן ברובע המלכותי קנזינגטון וצ'לסי, בעיר לונדון שבממלכה המאוחדת. הקרנבל מתקיים בחופשת הבנקים (יום שני הראשון של חודש אוגוסט), וביום ראשון שקודם לה. מארגני הקרנבל הם מקהילת המהגרים מאיי הודו המערבית הבריטיים וצאצאיהם, המתגוררים באזור. הקרנבל מושך אליו כמיליון איש בשנה, ובכך הוא נחשב לאחד מפסטיבלי הרחוב הגדולים בעולם, ואירוע משמעותי בתרבות הבריטית.

למרות שמו, האירוע הוא לא חלק מעונת הקרנבלים העולמית, המקושרת לסיום תקופת הלנט (תענית שלפני חג הפסחא בדת הנוצרית).

היסטוריה

שורשי הקרנבל בשני אירועים נפרדים שהתקיימו באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20: "הקרנבל הקריבי" שהתקיים ב-30 בינואר 1959 בבית העירייה של רובע קמדן בתגובה לגזענות שנפוצה באותה תקופה; והמהומות הגזעניות במירוץ נוטינג היל ב-1958, האירוע הראשון בבריטניה שכלל תקיפות גזעניות רחבות היקף. "הקרנבל הקריבי" של 1959 סוקר על ידי ערוץ הטלוויזיה BBC. הוא אורגן על ידי קלאודיה ג'ונס מטרינידד (המתוארת לעיתים קרובות כ"אמו של קרנבל נוטינג היל"), שהייתה עורכת העיתון השחור הראשון בבריטניה, "The West Indian Gazette". בקרנבל הוצגו לראווה אלמנטים מתוך קרנבלים קריביים בסגנון קברט, תחרות מלכת יופי של הקרנבל, הופעות של הרכבי מחול טרינידדיים, ועוד.

באוגוסט 1966 החלה מנהלת "בית הספר החופשי" למבוגרים בלונדון, ראון לאסלט, לארגן אירוע חוצות פתוח בשכונה (עוד בטרם הייתה מודעת ל"קרנבל הקריבי"). הפסטיבל נועד להיות מגוון מבעבר, ולקדם אחדות תרבותית. האירוע החל כמסיבת רחוב שכונתית לילדים, אך במהרה הפך לקרנבל שנועד גם למבוגרים, כאשר להקתו של מתופף הג'אז ראסל הנדרסון הצטרפה לתהלוכה. ב-1970 כבר השתתפו בקרנבל שתי להקות מוזיקה - הלהקה של הנדרסון ולהקת המתופפים של סלווין בפטיסט.

הקרנבל הפך לפסטיבל מרכזי ב-1975, כאשר הוא אורגן על ידי המורה הטרינידדית לזלי פאלמר, שגייסה נותני חסויות לקרנבל, להקות נוספות, הרכבי רגאיי ומערכות סאונד, והיא גם האריכה את מסלול התהלוכה. היא גם עודדה לבוש, תחפושות ומסכות מסורתיות של נציגי מגוון האיים שלקחו חלק בתהלוכה. התהלוכה החלה להיות משודרת בשידור חי ברדיו BBC לונדון. נקודת ההתחלה של התהלוכה בתקופה זו הייתה בפארק אמסלי הורנימן שברובע קנזינגטון וצ'לסי, ונקודת הסיום הייתה תחנת הרכבת התחתית קנזל גרין ופארק וסטבורן.

ב-1976 גברה הפופולריות של הקרנבל, והשתתפו בו כ-150,000 צופים. עם זאת, באותה שנה ומספר שנים לאחר מכן, נפגם הקרנבל בשל מהומות בהן צעירים קריביים התעמתו עם המשטרה. במהלך תקופה זו, היה כיסוי עיתונאי רחב של אירועי הקרנבל, שנתפס לעיתים קרובות כשלילי וחד-צדדי. לזמן מה נראה היה שקיומו של האירוע ייאסר. הנסיך צ'ארלס היה בין התומכים להמשך קיומו של הקרנבל.

בשנים האחרונות פחתו מאוד האירועים האלימים במהלך הקרנבל, אם כי נערכים בו מדי פעם מעצרים בעקבות אירועי אלימות. הקרנבל מסוקר ונתפס על ידי הרשויות באופן חיובי מאוד, כחגיגה דינמית של הרב-תרבותיות הלונדונית (למרות שעדיין ניכרת בו דומיננטיות של תרבות האיים הקריביים). עם זאת, קיימים חילוקי דעות לגבי אספקטים של ביטחון הציבור ועד כמה מתאים לערוך אירוע זה ברחובות הצרים של האזור. סקר משנת 2016 העלה כי תשעה מכל עשרה תושבים המתגוררים לאורך מסלול הקרנבל מתרחקים מבתיהם מדי שנה במהלך האירוע. בעקבות חששות אלו, מינה ראש עיריית לונדון בשנות ה-2000, קן ליווינגסטון, ועדה שנועדה "לגבש הנחיות במטרה להגן על עתיד הקרנבל". בעקבות דו"ח הוועדה, שונה המסלול ב-2002, ונכלל בו גם הייד פארק.

כיום משתתפים בקרנבל כמיליון צופים מדי שנה, והוא משודר בשידור חי בערוצי אינטרנט רבים ברחבי העולם.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של קרנבל נוטינג היל

• קרנבל נוטינג היל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• קרנבל נוטינג היל ב-CarnivalInfo.com
• נוטינג היל חוגג את יובל הזהב, המועצה האנגלית לאמנויות, 24 באוגוסט 2016 (באנגלית)

הערות שוליים