קולג' לאו בק

קולג' ליאו בק הוא מוסד רבני במימון פרטי, הנמצא בלונדון ומרכז להכשרת מורים בחינוך יהודי. היא הוקמה על ידי ד"ר ורנר ואן דר ציל בשנת 1956, ומשתייכת לתנועה ליהדות רפורמית. הקולג' קרוי על שם הרב הרפורמי היהודי-גרמני ליאו בק.

הסמכות לרבנות מקולג' ליאו בק מוכרות ברחבי העולם על ידי התנועות הליברליות, הרפורמיות והמסורתיות. נכון להיום, הקולג' הכשיר למעלה מ-170 רבנים, ובוגריו מכהנים כראשי קהילות יהודיות בבריטניה ובעולם כולו. הקולג' היה שחקן מרכזי בהכשרת רבנים להנהגת הקהילות היהודיות של ברית המועצות לשעבר, והוא נמצאת בראש החץ של דיאלוג הדתות האברהמיות בממלכה המאוחדת מזה עשרות שנים. בנוסף להכשרת רבנים, הקולג' מכשיר מורים, ומספק ייעוץ חינוכי לבתי ספר לדת ובתי ספר יהודיים.

היסטוריה

לפני הקמת הקולג' לא היה מוסד להכשרת רבנים רפורמיים בממלכה המאוחדת, והרבנים בממלכה קיבלו את הכשרתם בארצות הברית או בקולג' היהודי האורתודוקסי שבמדינה (שלימים החליף את השתייכותו והפך למוסד רפורמי אף הוא). בשנת 1956 הקים ד"ר ורנר ואן דר ציל את הקולג', במטרה להכשיר רבנים ליברלים ורפורמיים. ורנר ראה את המוסד כממשיך אחרון לבית המדרש הגבוה למדעי היהדות של ברלין ובית המדרש לרבנים בברסלאו, שנחרבו בשואה. זמן קצר לאחר מכן התקבלה הצעתו של ואן דר ציל לקרוא לקולג' לכבוד מורו, ד"ר ליאו בק, הרב הליברלי הגרמני מהמאה העשרים.

מיקום

הקולג' שכן במקור בבית הכנסת במערב לונדון והתרחב לבניין חדש באתר בית הכנסת בשנת 1963. בשנת 1981 עבר הקולג' למקום גדול יותר בצפון פינצ'לי, יחד עם מוסדות אחרים בתנועה הפרוגרסיבית (לימים נקרא המקום מרכז שטרנברג).

הקרבה למוסדות הנוספים הובילה לצמיחה משמעותית בפעילות הקולג', שפנתה מעתה גם לפעילויות לקהל הרחב. מחלקת הכשרת המורים של הקולג' התרחבה משמעותית ובסופו של דבר הפכה למוסד עצמאי בשם המרכז לחינוך יהודי (Center of Jewish Education). בשנת 2001 שולב המרכז לחינוך יהודי עם הקולג', והפך לקולג' ליאו בק-המרכז לחינוך יהודי (LBC-CJE).

בוגרים

שני הסטודנטים הראשונים של הקולג' היו ליונל בלו ומייקל ליי, ושניהם הפכו לרבנים מוכרים בבריטניה.

סטודנטיות באו בשערי המוסד מתחילתו, אולם אף אחת לא סיימה את דרכה כרבניות עד ז'קלין טאביק בשנת 1975 - שהפכה לרבה הרפורמית הראשונה בממלכה המאוחדת.

בוגרים נוספים של הקולג' הם:

הרב טוני בייפילד, לימים נשיא התנועה ליהדות רפורמית בבריטניה.
הרב פאולין ביבי, הרבה הראשונה בצרפת
הרב הארי יעקובי, בעבר סגן-נשיא בית הדין הרפורמי בבריטניה
הרב מוריס מייקלס, הקברן היהודי למשחקים האולימפיים בלונדון 2012;
הרבה הברונית נויברגר, חברה בבית הלורדים בעבר והרבה של מערב לונדון
הרב יונתן רומיין
הרבה אליזבת תקווה שרה הרב סיביל שרידן, רב מחוז וימבלדון.
הרב ז'קלין טאביק, הרבה הראשונה שהוכשר בבריטניה;
הרבה אלכסנדרה רייט, הרבה הראשית הראשונה באנגליה.

צוות

בשנותיו הראשונות של הקולג' כמעט כל חברי הסגל היו ניצולי השואה ופליטים מגרמניה הנאצית. בשנת 1972 הפך הרב אלברט פרידלנדר למנהל ובמהלך כהונתו גדל משמעותית מספר הסטודנטים. חברי הפקולטה כללו גם את הרב לואיס ג'ייקובס ואת קארן ארמסטרונג.

בשנת 1985 הפך הרב פרופסור ג'ונתן מגונט למנהל הראשון במשרה מלאה, תפקיד שמילא במשך 20 שנים עד לפרישתו בשנת 2005. הוא הוחלף על ידי הרב פרופסור מארק ספרשטיין בשנה שלאחר מכן. ספרשטיין סיים את כהונתו ביולי 2011 וממשיך ללמד במכללה כפרופסור להיסטוריה יהודית והטפה.

המנהלת הנוכחית (מאז ספטמבר 2011) היא הרבה דבורה קאהן-האריס, בוגרת הקולג' ואחת מהרבות הראשונות שהנהיגה סמינר רבני מיינסטרימי.

לעיתים מצטרפים אל סגל המרצים גם פרופסורים אורחים מישראל, ואף כאלו הנמנים עם היהדות האורתודוקסית (כדוגמת פרופסור אבישלום וסטרייך).

ספרייה

בספריית הקולג' 60,000 ספרים, כולל תרומות של ספרים מספריית הוֹכשוּלֵה (Hochschule) לשעבר ומהדורות נדירות רבות.

לקריאה נוספת

Ellen Littmann: "The First Ten Years of the Leo Baeck College" in Dow Marmur (ed.): Reform Judaism, Reform Synagogues of Great Britain, London, 1973
Michael Leigh: "1956 and All That" in Jonathan Romain (ed.): Renewing the Vision, SCM Press, Norwich, 1996.