מעגנות לונדון

מעגנות לונדון (באנגלית: London Docks, "לוֹנְדוֹן דּוֹקְס") הייתה מערכת של מעגנות לאוניות בחלק ההיסטורי של נמל לונדון.

המעגנות נבנו בווֹפִּינְג, מהסיטי של לונדון והלאה במורד התמזה, בין השנים 1799 ו-1815. עלות העבודות הסתכמה ביותר מ-½5 מיליון ליש"ט.

לאורך ההיסטוריה נקשרו האוניות לרציפים על גדות התמזה, אבל בשלהי המאה ה-18 נעשה המקום צר מלהכיל ועל כן נחפרו מעגנות משני צדי הנהר. מעגנות לונדון היו הקרובות ביותר לסיטי של לונדון עד חפירתן ובנייתן של מעגנות סנט קת'רין (St Katharine Docks) עשרים שנה לאחר מכן.

חברת "London Docks"

החברה הוקמה ב-1800, והעבודות לבניית המעגנות החלה ב-1801. ב-1864 אוחדו חברות "לונדון דוקס" ו"סנט קת'רין דוקס".

תיאור המעגנות

המתכננים הראשיים של מעגנות לונדון היו הארכיטקט והמהנדס דניאל אשר אלכסנדר והמהנדס ג'ון רֶנִי .

מעגנות לונדון משתרעות על שטח של כ-120,000 מטרים מרובעים. המעגנה המזרחית (Eastern Dock, "איסטרן דוק") והמעגנה המערבית (Western Dock, "וסטרן דוק") חוברו זו לזו על ידי מעגנת טובאקו (Tobacco Dock) הקצרה. המעגנה המערבית התחברה לתמזה על ידי בריכת הֶרְמִיטֶג' (Hermitage Basin) בצדה הדרום-מערבי ובריכת ווֹפִּינְג (Wapping Basin) בצדה הדרומי. המעגנה המזרחית התחברה לתמזה על ידי בריכת שדוול (Shadwelll Basin) בצדה המזרחי.

המעגנות נועדו לפריקת סחורות יקרות ערך כמו שנהב, תבלינים, קפה וקקאו וכן יין וצמר, ולשם כך נבנו סביבן מחסנים ומרתפי יין מהודרים. מערכת המעגנות לא חוברה מעולם לרשת מסילות הברזל. רשות נמל לונדון קיבלה את הבעלות על מעגנות לונדון ושאר המעגנות הסמוכות ב-1909.

המעגנות בימינו

המעגנות נסגרו לאוניות ב-1969 ונמכרו למנהלת רובע "טַאוּאֶר הַאמְלֶטְס" (London Borough of Tower Hamlets). החלק המזרחי של מעגנות לונדון כוסה בעפר כדי להסב את השטח למגורים. ב-1981, נרכש השטח על ידי London Docklands Development Corporation (LDDC), ואז היה עדיין שומם בחלקו הגדול. לימים הוכשרו בו למעלה מ-1,000 חלקות קרקע למגורים.

שרדו לימינו בריכת הֶרמיטֶג' ובריכת שדוול. בריכת ווֹפּינג משמשת כיום מגרש ספורט, וחלק מהמעגנה המזרחית הוא שטח פתוח. תעלה קטנה חוצה את חלקה הדרומי של המעגנה המערבית מבריכת הרמיטג' למעגנת טובאקו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים