פון נף

פּוֹן נֶף (מצרפתית: Pont Neuf – "הגשר החדש") הוא הגשר העתיק ביותר כיום בפריז שבצרפת, מעל נהר הסן. עם זאת, באופן משעשע, דבק בגשר הכינוי "הגשר החדש" (שניתן לו בתחילת המאה ה-17) והוא נותר בשימוש גם בעת בה זהו הגשר הישן ביותר.

המבנה

הגשר נמצא ברובע הראשון של פריז, בקצה המערבי של איל דה לה סיטה (אי במרכז הנהר) והוא מחבר את הגדה השמאלית של פריז, מדרום, עם הגדה הימנית.

אורכו הכולל של הגשר 278 מטר ורוחבו 22 מטר. הוא מורכב משני חלקים. האחד מורכב מ-5 קשתות ומחבר את הגדה השמאלית לאי, והשני, המורכב מ-7 קשתות, מחבר את האי לגדה הימנית.

את הפקודה לבניית הגשר נתן המלך אנרי השלישי בשנת 1577. בשנת 1578 הוא הניח את אבן הפינה. מלחמת האזרחים שהתרחשה בשנים אלו והיעדר כספים גרמו לעיכוב הפרויקט. העבודות החלו בשנת 1578 והסתיימו ב-1604 (לפי מקורות אחדים - 1607). המלך אנרי הרביעי חנך את הגשר. הגשר מורכב מסדרה של גשרים קשתיים קצרים, כמו רוב הגשרים בתקופה שבה נבנה. בניגוד למקובל באותה תקופה היה זה גשר האבן הראשון שלא כלל בתי מגורים בנוסף לדרך מעבר. זאת משום שהמלך אנרי הרביעי רצה שיראו מהגשר את ארמון הלובר. במקום בתים הוקמו על הגשר חנויות קטנות שנותרו במקום עד המאה ה-19. כבר בעת בנייתו נסללו בו מדרכות כדי להגן על הולכי הרגל מהבוץ ומהסוסים. זהו למעשה המקום הראשון בו נבנו בפריז מדרכות. על הגשר הייתה תנועה רבה כבר מהקמתו. במשך שנים רבות היה פון נף הגשר הרחב ביותר בפריז. מבנה הגשר לא שונה מאז בנייתו, אם כי הוא עבר שיפוצים מאז. עמודי העץ התומכים ביסודות הם העמודים המקוריים.

קשתות הגשר מעוטרות בפסלים הומוריסטיים וגרוטסקיים של רופאי שיניים, ספרים, כייסים ובטלנים. ניתן לראותם מגדת הנהר או בשייט.

החיים על הגשר

הגשר שימש כבמה עירונית בה יכלו שחקנים וזמרים להופיע בפני עוברים ושבים. אצילים רבים החלו לטייל על הגשר ברגל. כך מבלי לתכנן זאת הפך הפון נף למסלול האופנה הראשון בפריז. חידוש נוסף שהביא עמו הפון נף היה אישור לשחות במי נהר הסן. כך ניתן היה למצוא לא מעט פריזאים שוחים בנהר לרגלי הגשר בחודשי הקיץ. במאה ה-18 התקיימו על הגשר תערוכות ציבוריות. בשנת 1984 כיסה המעצב היפני קנזו את הגשר בפרחים ובשנת 1985 עטף הפסל הבולגרי כריסטו את הגשר בבד ענק בצבע בז'.

פסלו של המלך אנרי הרביעי

פסלו של המלך אנרי הרביעי רוכב על סוס נוצר במקור בשנת 1614 בהוראת אלמנתו, מארי דה מדיצ'י. בשנת 1792, בזמן המהפכה, הפסל נהרס. הוא נבנה מחדש בשנת 1818 עם חזרת המלוכה לשלטון. מומחים שסרקו את הפסל בקרני רנטגן גילו שהיוצק הטמין בתוך הפסל הגדול פסל קטן של נפוליאון בונפרטה וארבע קופסאות הכוללות את סיפור חייו של המלך אנרי הרביעי, תיאור הזמנת הפסל החדש ורשימת תורמים.