אינדר קומאר גוג'ראל (בפנג'אבי: ਇੰਦਰ ਕੁਮਾਰ ਗੁਜਰਾਲ; ‏4 בדצמבר 1919 – 30 בנובמבר 2012) היה פוליטיקאי הודי שכיהן כראש ממשלת הודו ה-12 מאפריל 1997 עד מרץ 1998.

ביוגרפיה

אינדר קומאר גוג'ראל נולד ב-4 בדצמבר 1919 בכפר פארי דרווזה בפנג'אב שבהודו הבריטית (היום בפנג'אב, פקיסטן), למשפחה הינודאית.

הוא למד במספר מכללות המסונפות לאוניברסיטת פנג'אב בלאהור, והיה חבר באגודות הסטודנטים. בתקופה זו הצטרף למפלגה קומוניסטית של הודו. הוא נעצר ב-1942 בידי הבריטים עקב מעורבותו בתנועת צאו מהודו.

לאחר חלוקת הודו ב-1947 עזבה משפחתו של גוג'ראל את לאהור ועברה להודו.

לגוג'ראל הייתה חיבה לשירה באורדו.

קריירה פוליטית

גוג'ראל החל את פעילותו הפוליטית עם היבחרו לסגן נשיא הוועדה המוניציפלית של ניו דלהי ב-1958, משרה בה החזיק עד 1968.

ב-1964 הצטרף גוג'ראל לקונגרס הלאומי ההודי, ונבחר מטעמה לרג'יה סבהה. גוג'ראל היה מקורב לאינדירה גנדי, ומונה על ידה לשר בממשלותיה מ-1967 עד 1975, אז הודח מתפקידו כשר התקשורת לאחר שהתפרסם כי נערך מעקב אחר קווי הטלפון של אינדריה גנדי. ב-1967 מונה לשגריר הודו בברית המועצות, תפקיד בו החזיק עד 1980.

לאחר סיום כהונתו כשגריר עזב גוג'ראל את מפלגת הקונגרס, כשהוא נהיה למבקר חריף של אינדריה ורג'יב גנדי, והצטרף לג'נטה דאל עם הקמתה בשלהי שנות השמונים. הוא נבחר ללוק סבהה מטעמה בבחירות ב-1989, ומונה לשר החוץ בממשלת ו. פ. סינג.

במהלך כהונתו הראשונה כשר החוץ נמתחה עליו ביקורת לאחר שחיבק את סאדם חוסיין בפומביי, צעד שנתפס עמדה פרו-עיראקית לאחר הפלישה העיראקית לכווית.

גוג'ראל מונה בשנית לשר החוץ של הודו בממשלת ה. ד. דווה גאודה מ-1996, ובמסגרת כהונתו הביא להתחממות ביחסי הודו–פקיסטן ויחסי הודו–סין והביא לחתימת הסכם לחלוקת משאבי מים עם בנגלדש.

ראש ממשלת הודו

ב-21 באפריל 1997 הושבע גוג'ראל לראש ממשלת הודו ה-12, כשהוא מחליף את ה. ד. דווה גאודה כראש הממשלה מטעם החזית הלאומית, לאחר שמפלגת הקונגרס הודיעה על משיכת תמיכתה-מבחוץ בממשלתו של גאודה, בניסיון להקים ממשלה בהנהגתה. ממשלתו של גוג'ראל הסתמכה על אותו מבנה קואליציוני עליו הסתמכה ממשלת גאודה.

בתחילת כהונתו החזיק גם בתפקיד שר האוצר, אותו שמר לצ'ימבאר, שהצטרף לממשלה ב-1 במאי

ממשלתו של גוג'ראל התמוטטה והוא התפטר ב-29 בנובמבר 1997, לאחר שהקונגרס הלאומי ההודי משכה את תמיכתה מהממשלה, לאחר שדו"ח חקירה של ממשלת הודו טען כי דראווידה מונטרה קזגאם, אחת המפלגות החברות בקואליציה של גוג'ראל, הייתה מעורבת בהתנקשות ברג'יב גנדי ב-1991. הקונגרס דרשה כי גוג'ראל ידיח את המפלגה מהקואליציה, וגוג'ראל טען כי הראיות נגדה חלושות וסירב.

למרות התפטרותו, המשיך גוג'ראל לשמש כראש ממשלת מעבר עד לאחר הבחירות שנערכו בפברואר 1998 והשבעת אטאל ביהארי ואג'פאיי לראש ממשלת הודו ב-19 במרץ 1998.

לאחר כהונתו כראש ממשלה

בבחירות ב-1998 נבחר גוג'ראל ללוק סבהה מטעם מחוז בחירה בפנג'אב, אך לא נבחר מחדש בבחירות ב-1999.

גוג'ראל מת ב-30 בנובמבר 2012, ארבעה ימים קודם יום הולדתו ה-93.

חיים אישים

אינדר קומאר גוג'ראל התחתן עם שילה גוג'ראל ב-1950 ונולדו להם שני בנים, נארש גוג'ראל שכיהן כחבר ברגג'יה סבהה, ווישל גוג'ראל.

קישורים חיצוניים

• אינדר קומאר גוג'ראל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אינדר קומאר גוג'ראל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

• אינדר קומאר גוג'ראל, ברשת החברתית Goodreads

הערות שוליים

אמריטה שר-גיל (בהינדי: अमृता शेरगिल; ‏ 30 בינואר 1913 – 5 בדצמבר 1941) הייתה ציירת יהודיה הודית - סיקית, ילידת הונגריה. מכונה "פרידה קאלו ההודית". נחשבת אחת הציירות החשובות בהודו במאה ה-20 וציוריה בין היקרים ביותר שם.

קורות חיים

שר-גיל נולדה בשנת 1913 בבודפשט, בירת ממלכת הונגריה. אביה היה אומראדו סיי שר גיל, אריסטוקרט סיקי וחוקר השפות סנסקריט ופרסית. אמה הייתה מארי אנטואנט גוטסמן, זמרת אופרה יהודייה, ממשפחה בורגנית אמידה מהונגריה. שר-גיל הייתה הבכורה מבין שתי בנות שנולדו להם. אחותה הצעירה אינדירה סאנדראם (שר-גיל) הייתה אמו של האמן העכשווי ויואן סאנדראם. שר-גיל הייתה אחייניתו מצד אמה של ההיסטוריון והצייר ההונגרי ארווין באקטאיי (גוטסמן) , שהנחה אותה ועודד אותה ליצור, על ידי העברת ביקורת על עבודתה והדרכתה.

שר-גיל בילתה את רוב הילדות המוקדמת בבודפשט. בשנת 1921 עברה עם משפחתה לעיר שימלה, בירת מדינת הימאצ'ל פרדש שהייתה בירת הקיץ של הודו הבריטית. היא החלה ללמוד לנגן בפסנתר וכינור, וכבר בגיל 9, ביחד עם אחותה הצעירה אינדירה, החלו שתיהן להופיע בקונצרטים. בגיל 8 החלה ללמוד ציור. במקביל נחשפה לאמנות הפיסול האיטלקי.

בגיל 16 הפליגה שר-גיל לאירופה עם אמה, במטרה להכשירה כציירת, והחלה ללמוד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (École des Beaux-Arts) בפריז. היא שאבה השראה מציירים אירופיים כפול סזאן ופול גוגן, ועם התבגרותה נהגה להסתובב בחוגים הבוהמיים של פריז בתחילת 1930. בשנת 1932 יצרה את עבודתה המפורסמת הראשונה, "נערות צעירות" (Young Girls), שהובילה לבחירתה כשותפה של "גרנד סלון" בפריז בשנת 1933; היא הייתה השותפה הצעירה ביותר שזכתה לכך.

בשנת 1934 החליטה לחזור להודו, במה שתארה כתחושה פנימית שייעודה וגורלה הם לחיות בהודו, כפי שכתבה בהמשך ביומנה. היא החלה במסע לגילוי מחדש של מסורת האמנות ההודית, מסע שהמשיכה בו עד מותה. לאחר שהוכרה בזכות הקונגרס ועמדה לפתוח את תערוכת הסולו הראשונה שלה, חלתה אמריטה ונכנסה לקומה ימים ספורים לפני הפתיחה הגדולה. כמה שעות לאחר מכן נפטרה.סיבת מותה לא ידועה ויש הטוענים (אמה) שנרצחהבחשאי על ידי בעלה,בן דודה מקרבה ראשונה ד"ר ויקטור אגן רופא במקצועו.בחודש מאי 1935 פגשה בהודו את העיתונאי האנגלי מלקולם מגרידג', שהביאה לעבוד ככתבת במגזין ההודי The Statesman . מהקשר הרומנטי בין שניהם נותר ציורה המפורסם של דיוקן המאהב, המוצג כיום במוזיאון הלאומי לאומנות בניו דלהי. בהמשך הוסיפה וציירה רבות, תמונותיה מוצגות במוזיאונים ברחבי העולם. בסגנונה הושפעה רבות משני סגנונות ציור הודיים מסורתיים, Mughal painting ו- Pahari painting.

את ה-30 בינואר 2016 הקדיש דודל לציון יום הולדתה ה-103.

קישורים חיצוניים

• Amrita Shergill, Sikh-heritage
• Amrita, in her own words, 2010, Live mint
• הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתה ה-103 של אמריטה שר-גיל, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
• אמריטה שר-גיל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים